תשמרו על החלומות שלכם בחיים!



תשמרו על החלומות שלכם בחיים, או במילים אחרות אל תוותרו על החלומות שלכם, תמיד תראו אותם לנגד עיניכם ותבטיחו לעצמכם שאתם הולכים להגשים אותם.

 

כמה פעמים בימי חייכם חלמתם להשיג משהו שנראה לכם רק בגדר חלום, פנטזיה והייתם בטוחים ששם הוא יישאר, במחלקת החלומות והפנטזיות? עכשיו היזכרו, כמה פעמים חלמתם על משהו שמאד רציתם והצלחתם להשיגו? – עבודה? ילדים? בן/בת זוג/אהבה? טיול?… נו, אתם רואים? חלומות מתגשמים! (:

לעולם אל תאמרו לעולם לא!

לפני חודשיים (14 יוני 2017) כיביתי את הסיגריה האחרונה שלי, כן, מתביישת להגיד, עישנתי במשך 7 שנים לאחר הפסקה של 10 שנים. שנייה רגע, מההתחלה, נעשה פה סדר, בהיותי בת 19 התחלתי לעשן, עישנתי כקופסה וחצי ליום במשך 16 שנים, לא רק שהייתי מעשנת חצי כבדה, הייתי גם ממש כבדה, תרתי משמע, הדרך שלי לחדר מיון הייתה עניין של זמן, התעללתי בגוף המסכן שלי ולא רציתי להפסיק את העישון ולא להתחיל בשום דיאטה, פשוט האבסתי את הגוף שלי בסוגים שונים של רעלים, ניקוטין, סוכר, שומן ומה לא, הייתי מתוסכלת, חסרת ביטחון עצמי וערך עצמי בעובי של קלף, אבל, זה לא עצר אותי מלהמשיך להזיק לעצמי, חלומות כן היו לי, לרזות ולהפסיק לעשן, אך כוח הרצון שלי יצא לחופשה והתמהמה כמה שנים עד שחזר אלי במלוא עוצמתו, לאחר שהשלתי מעליי כ- 30 ק"ג החלטתי ביום אחד להפסיק לעשן, החלום שלי היה קודם לגבור על האכילה ואח"כ לטפל בעניין הסיגריות ואכן כך היה, לא האמנתי שאצליח לעמוד בכך, הייתי בטוחה שהחלומות הללו יישארו כחלום, לא האמנתי בעצמי, ביכולותיי, בכוחי ובכוח הרצון שיש בי, אלף פעם ויתרתי והמשכתי להכניס לגופי גועל ורפש, כי מי לא נהנה להדליק סיגריה לאחר ארוחה דשנה? לפעמים לא הייתי בטוחה אם אני אוכלת בשביל להדליק סיגריה של אחרי או מדליקה סיגריה רק כדי שתהיה לי סיבה לאכול, מתעתע משהו.

ידעתי שאני עושה נזק שיכול להיות בלתי הפיך לגופי, סיגריות, קפה, שומנים, סיגריות, קפה, שומנים, וחוזר חלילה במשך שנים, לא רק שנראיתי כסופגנייה גם הסרחתי מכל כיוון מהסיגריות הארורות, קירות החדר שלי היו צהובים, בגדי היו מסריחים, המצעים, הווילונות, העשן נדבק לכל דבר, אבל, כשאת מעשנת סדרתית רק אחרי שאת עוברת דירה את מבינה את גודל הטרגדיה, מאחורי התמונה קיר לבן, כל השאר צהוב מדכא, איכס אחד גדול.

ואז, ככה פתאום, הפסקתי לעשן, ברגע זה קרה, לאחר שטיפלתי בנושא הירידה במשקל, הגיע זמן הסיגריות ועמדתי בזה, החלומות שלי התגשמו ובענק, הייתי גאה בעצמי כל כך, לא ידעתי שיש בי כוח רצון כזה גדול ועוצמתי, 10 שנים הצלחתי להחזיק ונפלתי שוב למלכודת הניקוטין, מטומטמת זו מחמאה בשבילי, אידיוטית או פתטית יתאים יותר, ושוב חזרתי להסריח לעוד
7 שנים, עזבו את זה שזו הוצאה מיותרת שלא שווה את זה בכלל, עזבו את זה שאני נושמת ומחרחרת בו זמנית, עזבו את זה שאני משתעלת שיעול קולני ומטריד עד שהלבלב מאיים לקפוץ לי מהאוזן, שקשה לי לעלות במדרגות מבלי להתנשף, שאני יורקת ליחה לפני שאני פוקחת את העיניים בבוקר, אבל, אחד הדברים הקשים יותר שחוויתי היה בכל פעם שחיבקתי את האחיינים שלי, הייתי עושה זאת בידיעה כואבת שהם מריחים את הבל פי המסריח או את בגדיי המעושנים וזה הרגיש לי נורא, ככה את רוצה שיזכרו אותך? דודה מאפרה?. ושוב, החלום להפסיק חזר, בכל פעם שהדלקתי סיגריה קיללתי את עצמי, התאכזבתי והערך העצמי שלי היה כמטוטלת, בכל פעם הבטחתי שאני מפסיקה מחר, כשייגמר הטבק, אחרי שבת, לפני החג, ולא הצלחתי, הייתי מכורה, והמשכתי לחלום, אבל, בתוך תוכי ידעתי שזה יקרה, שאני עם הגועל הזה אסיים, השאלה רק מתי, כי בגיל 80 (אם אגיע לשם) הממ… אין כבר טעם לעניות דעתי, אז עדיף לפני, אל תוותרי על החלום, עודדתי את עצמי, הצלחת פעם אחת אין סיבה שלא תצליחי פעם שנייה, וזהו, זה קרה, לפני חודשיים עישנתי את הסיגריה האחרונה שלי ובי נשבעתי, אני לחרא הזה לעולם לא חוזרת. אני לא אמשיך לממן את חברות הסיגריות חסרות האחריות, כי כל מה שמעניין אותן זה הכסף שלי ולא הבריאות שלי.

אין גבול לגאווה שאת מרגישה בלב, לאמונה שלך בעצמך שאין דבר שאת לא מסוגלת לעשות, לידיעה שהצלחת להביס בנוק אאוט את מפלצת הניקוטין האיומה, שאין דבר העומד בפני הרצון, אושר שלא יתואר, הצלחתי להיגמל כשכולם מסביב אומרים לי עד כמה זה קשה, ועכשיו הם מקנאים בי כי הם עבדים של המפלצת הנוראית הזו, ואני מנסה שלא לדרוך להם על היבלות, אני לא שוכחת שהייתי שם, גם אם זה היה רק לפני חודשיים, אין מצב בחיים שאחזור לעשן, זהו, עשיתי סווטיצ' בראש והשארתי את הגועל הזה מאחוריי. בדיוק כמו עם הירידה שלי במשקל.

ועכשיו? – עכשיו הבגדים והבית שלי מריחים נהדר, אין זכר לריח של סיגריות, אין חירחורים ושיעולים, אין אצבע צהובה או לחץ שנשארתי בלי סיגריה, אני מחבקת את האחיינים שלי בלב שלם עם המון אהבה ובלי שום נקיפות מצפון, הם כבר לא מריחים ממני סירחון, החלום התגשם, יאללה לחלום הבא.

אז, עכשיו את גם מדרבנת אותנו להפסיק לעשן, בטח תגידו, אז… כן, למה לא בעצם? – כל יום הוא יום טוב להתחיל את הסוף, מזל שיש את מחר.

חברים יקרים, הכל בראש, שם ורק שם העולם שלנו יכול להתפרק או להיבנות, הכוח הוא בידיים שלנו, זו ממש לא עוד קלישאה, זו האמת לאמיתה, אנחנו ורק אנחנו מכתיבים את המציאות של חיינו. לא מאמינים לי? – קחו זמן לחשוב על זה לעומק ואח"כ תגידו לי אם צדקתי או לאו.

לעולם אל תוותרו על החלומות שלכם!  תשאירו אותם חיים, כל חלום שלא יהיה, יש מי שיגידו שחלומות לא מתגשמים אלא רק באגדות, אל תקשיבו להם, תקשיבו רק לעצמכם ולכו לעבר החלום במלוא הכוח, החיים נצבעים בצבעים שאנחנו בוחרים, תצבעו אותם באיזה צבע שתרצו, העיקר שהתוצאה תעשה אתכם שלמים.

שתפו

You may also like...

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Translate »
נְגִישׁוּת
תפריט נגישות באתר תפריט נגישות באתר