תפריט דיאטה: מבטיחים לנו לרזות היום! אכן?

"ירידה של 10 ק"ג בחודש, מובטח!" , "אבקת הפלא שתגרום לך לשובע וירידה מהירה לכל החיים", "תה טבעי, ואת רזה במיידי", "דיאטה ללא רעב", "קיצורי קיבה טבעת/בלון" ועוד…

על כמה הבטחות כאלו שמעתי וקראתי, המליצו לי וניסיתי? – המון. הללויה, שמחתי, אין תפריט דיאטה דל ומשעמם שאצטרך להצמד אליו, יש תרופות פלא שיעשו אותי רזה כאן ועכשיו – פינטזתי.

ענף הדיאטה הוא ענף ע נ ק שעושה המון המון המון כסף, כי מי לא רוצה להיות רזה? וכמה אנשים שמנים יש בעולם? המונים שרק מחכים לתרופת הפלא הזו שתגיע, זו שתגאל אותם, בזמן קצר מאד, מהסיוט שבו הם נמצאים. החלום של ירידה במשקל הוא אחד החלומות הכי מבוקשים מאלוהים, אני בטוחה, כי רק אני לבדי, ביקשתי ממנו עזרה יותר מ- 30 שנה, ועד היום אני לא מבינה למה הוא לא ממש עזר לי, אבל, זה בסדר, לא כועסת, בסופו של דבר, הצלחתי, לבדי.

דיאטה גלולת פלא

כיוון שכך, הרבה חברות ואנשים פרטיים קופצים על העגלה הזו שנקראת "דיאטה" ומנצלים את החולשה שלנו, מוכרים לנו אשליות, הבטחות, הגשמת חלומות, ואנו? אנו רצים אחרי העגלה ומנסים להשיג כל דבר חדש שצץ לו בשוק, מי בכלל חושב על תפריט דיאטה ראוי? ולמה לי? כשיש כל כך הרבה אפשרויות לרזות ומהר?

האמינו לי  Been There Done That, מאז היותי בת 14 לערך ניסיתי לא מעט מוצרים, כאשר אמי היתה אחראית על היבוא, כלומר, ליבא אותם מהחנות הביתה, "תנסי, מה יכול להיות?" – שיכנעה אותי, כאשר היא בעצמה, שסבלה גם מעודף משקל, ניסתה איתי יחד. כמה כסף עשו כל החברות האלו בזכות אמי.

ניסיתי אבקות, פיכס, גועל נפש, ניסיתי אפילו קרם שהבטיח שאם אמרח במקומות הראויים, כמו איזור המתניים, השומן יעלם, נשבעת, הבטיחו! חוץ מזה שהאבקה הייתה מסריחה כל כך, המתניים שלי נשארו כמו שהן, ניסיתי כדורים, בכל מיני צבעים וגדלים, מילקשייקים בטעמים, תיונים טבעיים וגם לא טבעיים שהבטיחו שהכל יצא מאיפה שצריך לצאת, טוב לעצירות וגם טוב לדיאטה, הכל למען הרזיה מהירה.

השיא היה כאשר חשבתי גם על ניתוח קיצור קיבה. שנה בערך לאחר שהשתחררתי מהצבא, החלטנו, אמי ואני, ללכת ולבדוק את הנושא של קיצור קיבה, בזמנו זה היה להיט. היתה לי אף דוגמא טובה לכך, בתיכון היתה לי חברה טובה שמשקלה היה מעל 120 ק"ג, גם אביה שקל לא מעט והוא היה בין הראשונים בארץ שעברו את הניתוח, לימים גם החברה הזו החליטה שהיא עוברת את הניתוח וכך עשתה, אך על זה ארחיב פעם אחרת.

בכל מקרה, אמי ואני נסענו עד באר שבע לבית חולים סורוקה, אז זה היה המקום היחידי שביצע את הניתוחים מהסוג הזה, עברתי בדיקות, שאלות, וכמובן עמידה על המשקל שציין בקול תרועת חצוצרות  "גברת את שוקלת 91 ק"ג", הייתי בהלם, בשוק, ממש המומה, השיא שלי בכל הזמנים, וואו, איך הגעתי לזה? על 1.56 מ'? אלוהים, לאן הגעתי? (הפנייה המיליון שלי אליו, והוא עדיין לא עונה)

לאחר שהתאוששתי, אמרה לי הרופאה שאני לא עומדת בקריטריונים ועליי להוסיף עוד 5 ק"ג כי אז אוכל לעבור את הניתוח. לקחתי לי זמן למחשבה, המממ…עוד 5 ק"ג, אתם יודעים מה זה אומר? שאוכל לאכול כמה שאני רוצה, מה שאני רוצה וללא הגבלה, ועוד באישור! מפתה לאללה, עוד 5 ק"ג זה כלום בשבילי, כל המאכלים האהובים עליי רצו לי מול עיניי וכולם מחייכים אליי ומפתים אותי  "באישור, יש לך אישור".

למרות זאת, החלטתי לחשוב מעט לפני ההחלטה הגורלית, האם לעבור את הניתוח שיקח אותי למחוזות רחוקים ורזים? האם כדאי שיפתחו לך את הבטן וישאירו לך צלקת ענקית רק כדי שתוכלי להוריד את ה- 30 ק"ג המעצבנים האלו? ומי מבטיח לי שלא אחזור להיות שמנה שוב? כבר ראיתי שזה קרה.

אז, ויתרתי, כי לא היה שווה לי להעמיס על עצמי עוד 5 ק"ג, גם ככה אני בקושי זזה. פשוט החלטתי, שאף סכין לא תחתוך בגופי העבה, ואם ארצה מספיק  אצליח לרדת במשקל…וזה אכן קרה.




שתפו

You may also like...

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Translate »
נְגִישׁוּת
תפריט נגישות באתר תפריט נגישות באתר