הטבעונות שלי

הבלינצ'ס שילדים ממש אוהבים – ללא סבל של בעלי חיים

(אוגוסט 2017)

בכל פעם שהאחיינית (6.5) המהממת שלי מגיעה אליי, היא לא מוותרת על הבלינצ'ס הטבעוני שלי, והיא יודעת, כן היא יודעת, שזה בלינצ'ס ללא ביצים, מוצרי חלב וכאלה, וזה טעים לה ביותר.

בכל פעם שהיא מגיעה, היא מיד טורחת להזכיר לי שהיום אנחנו מכינות בלינצ'ס, ולפעמים נדמה לי שרק משום זה היא מגיעה אלי, המדהימה הזו.

כשמגיעה השעה, ממש לפני שאחותי, אמא שלה, מגיעה לאסוף אותה, היא קופצת על השיש ומתיישבת דרוכה לקראת המחבת שמכילה בתוכה את הבלינצ'ס הראשון, היא מיד מתנפלת ממש לפני שאני נוגעת ומחסלת בתאווה, "המממ…ממש טעים יצא לך" – היא אומרת בפה מלא, והיא כבר בצפייה לבאים בתור.

אז, הנה המתכון, פשוט, טעים וללא מצרכים מן החי, כי מה עוד אוכל לבקש?:-

בלינצ'ס טבעוני

2 כוסות קמח

חצי חבילת אבקת אפייה

כף שמן

קורט מלח

2 כפות סוכר

21/2 כוסות מים או משקה סויה/אגוזים/אורז וכו'.

מערבבים הכל יחד, עד אשר לא יהיו גושים, מכינים מחבת נון סטיק, מחכים שהמחבת תהיה חמה ויוצקים את הבלילה. הבלינצ'ס הראשון הוא רק לדוגמה, אלא אם יש מישהו שלא איכפת לו להיות הטועם הראשון, השאר יוצאים נהדרים.
זהירות: הם מוכנים ממש שניות מהרגע שהם מונחים על המחבת, זהירות, לא לשרוף.

רעיון למלית:
שוקולד פרווה של "השחר" (מומלץ, מעולה!), ריבה, מייפל שוקולד/קרמל, סילאן.

בתיאבון!

אל תאשימו אותי אם הילדים יתמכרו ואולי גם אתם (:

נ.ב.

תגידו, השתגעת????? – משמין. ואני אומרת, מדי פעם אפשר לחגוג, לשיקולכם. אני רק מראה לכם, שגם טבעונים נהנים.


הטבעונות שלי

(מאי 2016)

עמוד זה נועד עבור הסברה וסיפורי האישי על המעבר לאורח חיים בריא, אבל, החשוב ביותר מוסרי עד מאד. אין פה כפייה ו/או תמונות וסרטונים קשים לצפייה, רק תפיסה חדשה של הסתכלות על העולם ופחות על עצמנו, נתינה ואכפתיות למי שחייב לחיות לצידנו, בעלי החיים, בעלי נשמה, רגשות וגוף שגם להם מגיע לחיות כמו שלנו מגיע. כמובן שטבעונות גם נתפסת דרך לדיאטה מצליחה ויש הרבה אחרים שהחליטו על מעבר לטבעונות מסיבה זו.
אביא לכם כאן, ידע בעל ערך, קישורים חשובים והסברים למה טבעונות, אשתף אתכם בסיפורי האישי על הדרך שאני עושה כל יום מול העולם. בתקווה שתבינו שהעולם מתקדם לשם, אבל, זה לא מספיק כלל כי יש עוד המון לעשות.

 

לאחר שנים רבות שבהן אני צמחונית, ההחלטה לעבור לטבעונות ב- 2014 הייתה מובנת מאליה, אך לא מיידית.

אהבה וחמלה לבעלי חיים ליוותה אותי מאז שאני זוכרת את עצמי, כילדה גדלתי לצד כלב או כלבה שהוריי אימצו, לימים לכשהתבגרתי אימצתי כלבים מצער בעלי חיים או שנמצאו ברחוב, אין אהבה יותר גדולה מזו, נאמנות ושמחת חיים מהם אלייך.

ולמרות כל זאת, במשך 12 שנה פלוס מינוס חשבתי שאני עושה את המעשה הכי אצילי שיכול להיות למענם, הפסקתי לצרוך בשר ולרגע לא חשבתי שזה בעצם לא מספיק כי יש מעבר, כאמור לקחו לי כמה שנים להודות שזו טיפה בים, טיפה גדולה אך, הים גדול יותר ועברתי לטבעונות, אחת מן ההחלטות החשובות שלקחתי בחיי.

המעבר היה הדרגתי, קל היה לי להפסיק ולצרוך ביצים, אבל עם מוצרי גבינה, פה קצת התעכבתי, אני מאד אוהבת גבינה, עוגות גבינה, יוגורטים, חלב, גבינות מלוחות וכל מה שמוצרי גבינה מביאים איתם, אך, זה לקח מהר יותר ממה שחשבתי והפסקתי גם עם זה.

מצחיק שלפני כן, כאשר הייתי נתקלת באנשים טבעונים הרהרתי לעצמי מה הם אוכלים? -חסה? עלים? וכי מה נשאר להם לאכול? הרי הם ויתרו על כל האוכל הבסיסי שאי אפשר בלעדיו, אז איך בכלל הם שורדים?
מצחיק עוד יותר שהיום שואלים אותי את אותן השאלות ולי כבר יש תשובה מוכנה, יש כל כך הרבה מה לאכול שזה פשוט לא נתפס, עולם שלם של ידע קולינרי נכנס לחיי, מאכלים ומזונות שלא הכרתי ולא עברו את סף דלתי, היום הם אורחים קבועים במקרר הבריא שלי.

מהרגע שהפכתי לטבעונית מעולם לא הבטתי אחורה, נעלתי את אורח החיים ההוא בארון וזרקתי את הארון לים, שום דבר לא מפתה אותי או גרם לי רק לטעימה קטנה בשביל להזכר, מבט או ריח של בשר גורם לי לבחילה ובדמיוני אני רואה את בעל החיים מול עיני וקשה לי לעצור את הדמעות, קראתי המון חומר והטבתי להבין שהחלב, ביצים ודבש לא שייכים לי ולכן לא אגזול זאת ממי שזקוק לו כל כך.

החשוב מכל מבחינתי שאני לא נותנת ידי או כספי לרצח, התעללות ואכזריות כלפי בעלי חיים, אילו קוים אדומים שלעולם לא אפר.

התחלתי 3 חודשים לפני שהצטרפתי לקבוצה המדהימה שנקראת "אתגר 22+" השייכת ל"אנונימוס" עמותה לזכויות בעלי החיים שעושה עבודת קודש למענם.
בקבוצה נחשפתי לידע רב, תמיכה, ייעוץ ועזרה בכל שאלה של מי מהמשתתפים, היה כל כך כיף שהצטרפתי כל כמה זמן לאתגר חדש שנפתח, עד שהבנתי שזהו אני כבר סתם נודניקית ולא צריכה תמיכה כי אני כבר יודעת הרבה, קרה מקרה שאחת ממנחות האתגר שאלה אם ארצה להיות מדריכה, סרבתי בנימוס, כי הרגשתי שאני לא עד כדי כך מומחית יש טובים יותר ממני, אך אני חבה את התקופה הזו לצוות המדהים שעזר לי להרגיש שאני לא לבד מול העולם שמסתכל עליי כחריגה.

לסיום, ממליצה בחום, למי שחושב על חמלה, צדק ומוסריות להצטרף לאתגר, לעולם לא תרגישו לבד במערכה.
etgar22

 

שתפו
Translate »
נְגִישׁוּת
תפריט נגישות באתר תפריט נגישות באתר