גם האמריקאים הבינו, עודף משקל, צרה צרורה

החלטתי לטוס לארה"ב (1996), ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, ולהבין על מה ולמה כל ההתלהבות, ניו יורק?! מגדלי התאומים (ז"ל)?! מיאמי?! והרבה הרבה אמריקאים כבדי משקל.

אז, אני חייבת להודות, שהתאהבתי, התאהבתי בניו יורק ממש ממבט ראשון, מרגע הנחיתה ועד רגע החזרה ארצה, בוכייה ועצובה להיפרד מ"התפוח הגדול".

הייתי, כמובן, שמנה ועבה, וידעתי שאין מה לדבר כלל על הרזיה או על דיאטות, דבר ראשון, זהו טיול, ובטיול לא חושבים עכשיו על דיאטה, דבר שני, האמריקאים שופעים מכל הכיוונים ואני השמנה-קטנה ארגיש שם יותר טוב מבבית, לידם בטח אראה חתיכה הורסת.

ושלא תחשבו לרגע שככה באמת הרגשתי, נכון הוא, שמעולם לא ראיתי כל כך הרבה אנשים ע-נ-ק-י-ם כמו האמריקאים, נשים וגברים שמנים מכל עבר, עבי בשר ומלאי שומן עודף, נהנים מאכילת ג'אנק פוד בכל קרן רחוב, אני ממש לא מגזימה, כי כך באמת זה היה, כל הזמן תהיתי איפה כל היפים והיפות שמראים לנו בסרטים? איפה מחביאים אותם?

למרות זאת, אני השמנה מישראל לא התעודדתי מכך, ועדיין הרגשתי כמו האורחת השמנה ביותר שהגיעה לארה"ב, בכלל לא הבנתי איך נתנו לי להיכנס? למה לא עצרו אותי בשדה והעלו אותי על משקל כדי לדעת אם אני עונה לקריטריונים של מי שמותר ואסור לו להיכנס למדינה המדהימה הזו? או אולי ישאלו, ככה על הדרך, האם המילה הרזיה מוכרת לי?

כמו שללכת ברחוב כאן בארץ הייתה בשבילי משימה לא קלה, כך גם הרגשתי שם, המוני אנשים ברחובות ובסאבווי וכולם כאילו, מביטים בי ותוהים גם הם, "איך היא נכנסה "הדבה" הזו? יש לנו מספיק משלנו, עוד אחת, וזרה?" – גם כאשר הייתי בארץ אחרת הרגשתי עדיין מבודדת נפשית בגלל משקלי העודף ומראי המוזנח, לא העזתי להביט בעיניהם של האנשים הזרים האלו, ולא רק בגלל שהזהירו אותי שכדאי מאד שלא אנעץ מבטים באף אחד, אלא בעיקר בגלל בושתי הגדולה בעצמי.

ידוע ש- 2 מכל 3 אמריקאים סובלים מעודף משקל, ואחד מכל 5 סובל מהשמנה קיצונית במיוחד. והיום המושג הרזיה, הפך נפוץ מאד בארה"ב, ראו את הנשיא קלינטון שהשיל ממשקלו 15 ק"ג ונראה מעולה, אם לו מתאים למה שלאמריקאים לא יתאים?

בפילדלפיה, למשל, אשר "הוכתרה" עיר הגברים השמנים ביותר בארה"ב" הוצבו ברחובות מאזניים, על מנת לשכנע את העוברים והשבים השמנים לעלות על המשקל ולהבין שעליהם לחיות לפי תפריט תזונה מאוזן ובריא. ילדים קטנים, מגלים כבר בראשית חייהם נטייה להשמנת יתר.

לימים, הבינו האמריקאים שהמזון שהם מכניסים לגופם, מסוכן ולא בריא הוא, רשתות מזון הג'אנק החלו לשווק מאכלים לייט ומיעוטי קלוריות, כי סוף סוף הבינו שם (וגם לאחר תביעות רבות), בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, שגם באוכל כדאי שתהיה הגבלה.

כאשר אגיע, שוב, לבקר את האמריקאים, אוכל ללכת בראש זקוף וגאה, "מזהים אותי? כי אתם לא ממש השתניתם" – אצעק, אולי, מראש האמפייר סטייט בילדינג.



שתפו

You may also like...

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Translate »
נְגִישׁוּת
תפריט נגישות באתר תפריט נגישות באתר